אתם יודעים הקב"ה ברא בריות בעולם מאלפי מינים שונים "כולם בחכמה עשית" לא סתם ברא אותם לכל אחד יש תכלית, לעכביש, ליתוש כל אחד יש

דוד המלך עליו השלום אומר בתהילים, "שקר שנאתי, ותורתך אהבתי" זאת אומרת, ככל שישנא האדם את השקר הוא יקבל יותר אהבה לתורה לקדושה וגם להיפך,

אם היו מציעים לכם להירשם לטיול לאוסטריה, לשוויץ, יתכן שבעל אפשרות כלכלית שבנינו היה נרשם, ומה יקרה אם נציע לכל אחד מאתנו לבקר בשערי גן

התורה הקדושה מרגישה עם חלילה עוסק במלאכת הקודש מלאכת הכתיבת סת"ם, והוא מתפרנס מזה לא בגלל שיש בו אהבה ושמחה למצווה זו, גם כשהוא טובל

לפני הרבה שנים הייתי מתפלל בבית הכנסת של בני אשכנז שבו נוהגים להגביה את הספר תורה, , מגביהים אותו עם כח, האחראי על הכיבודים היה

הגמרא במגילה אומרת שמעון העמסוני היה דורש כל ה"אתין" שבתורה, כולכם יודעים שעבודת חיים של האדם כמותו זה לדרוש, עוד דרש, עוד דרש, לגלות עוד

אדם נוהג ברכבו, אבל מה? כל היום הוא נוסע רק על הילוך שני. יש לו אפשרות להכניס לשלישי לרביעי לחמישי, אבל לא! או נוהג יום

כתיבה – המעשה של הכתיבה הוא מעשה גדול, שני חברים בחרו להיות בעלי מקצוע, אחד מהם בחר להיות קבלן שיפוצים והשני בחר להיות מנתח מוח,

קראתי בספר המתאר את התקופה הנוראה שעברה על יהדות אירופה, בין הדמויות בספר יש גם את הצוררים הגרמנים, הפנים של הארורים האלה. תוך כדי קריאה

אדם שרוצה להזמין ממך תפילין מהודרות ואומר זאת במפורש או עצם זה שניגש אליך ואתה מפורסם שאתה כותב בהידור, אפילו אם לא אמר בפה, זו

כל האנשים שלא נהגו כבוד בתורה הם בעינינו כמו קיקיון, כמו קיקיון של יונה, הוא שוכב מתחת לקיקיון, באה השמש ייבשה את הקיקיון ואיננו אחי

רבנו אליהו וידש בעל 'הראשית חכמה' כותב בספרו (תוצאות חיים), "כמו שצריך להפריד כל מחשבה בעת התפילה" כל אחד יודע שבאמצע התפילה אם תגיע מחשבה

אחיי ורעיי אהוביי סופרי הסתם, בידוע אחת ההלכות המוכרות ביותר זה איסור כתיבה בחול המועד, אם כן מה אנחנו הסופרי סתם עושים בחול המועד? לכתוב

יושב לו סופר סת"ם וכותב וישנה, הלכה בשולחן ערוך מפורש, אי אפשר להזכיר שם שמים כשהגוף לא נקי, וכיצד לשמור על גוף נקי איך אדם

בפיוט "יגדל אלוקים חי וישתבח" יש שם שורה, שבה נאמר "נותן לאיש חסיד כמפעלו, נותן לרשע רע כרשעתו" זאת אומרת לחסיד נותן כמפעלו, ולרשע כרשעתו,

פעם אחת נבדקתי אצל רופא עיניים, והייתי צריך להתקרב עם הסנטר לתוך איזה מכשיר גדול שממוקם על גבי העיניים ולשם הרופא מתקרב, הוא נצמד אל

יש לנו בעין תכונה שהעין ממצמצת עשר פעם בדקה, מה תורם לנו המצמוץ הזה? במצב הזה, בלוטת הדמע מוציאה טיפה מים והיא גורמת שרשתית העין

אחי ורעי אהובי, הגמרא מספרת שרבא היה זוכה לשאלת שלום בערב יום הכיפורים, ערב יום הכיפורים לובש את הקיטל, חוזר מהמקווה, פתאום הוא שומע מהשמים,

הדיבור שיוצא מפינו, הוא אשר מעיד על החלק הפנימי שבתוכנו, מי שמתעסק עם אנשי מסחר, העוסקים במסחר של תשמישי קדושה, יודע שיש ויש, לפעמים אתה

אחיי ורעיי אהובי, בתפילת מנחה של שבת קודש אומרים "ועל מנוחתם יקדישו את שמך". אם יצא לכם פעם לעמוד בתור לרופא יחד עם הרבה אנשים

אחי ורעי אהובי סופרי הסת"ם, אשרינו מה טוב חלקנו ששם הקב"ה את חלקנו מאלה שכותבים את דבר ה', "הלוא כל דברי כאש נאום ה' ",

היום אתה קונה מוצרים בסופר, לוקח את המוצר מהמדף מסתכל, רשום, מרכיבי המוצר ללא חשש גלוטן, ללא חשש סוכר, אין עקבות פיסטוק, למי שחושש מכך

באחד העלונים הובא סיפור על אחד הבחורים מארה"ב שרצה להצטרף למחלקת 'אבטחת אישים' אחרי תהליך ארוך שהוא עבר התקבל לאירגון ולאחר הכשרה של שנה וחצי,

לא כל האצבעות שוות, לא כל האצבעות, תסתכלו כל אצבע יש לה אורך והיקף משלה, גם לא כל בני האדם זהים, מה שמעניין הוא שלא

בזמנו סיפרתי על יהודי יקר מאוד, יקר מאוד מאוד שהלך לבית עולמו, הוא היה סופר סת"ם, הוא שאל את אבא שלי, הרב, אולי תלמד אותי

יש מושג שנקרא כבוד פנימי ויש המכונה בשם כבוד חיצוני, לדוגמא אם יש בן אדם קוראים לו מר לוי, הוא הבעל הבית של העסק, בנוכחותו

יש תפסתי דג… מקרטון… מספרים שדייג אחד הגיע אל הנהר לדוג דגים, חבריו הדייגים שמו לב לכך שהוא לא שם לחם בקצה של החכה או

רעיון נפלא כדי להתחזק בנושא של קדושת המחשבה, ויישוב הדעת בזמן הכתיבה, אתם יודעים אחד הנשמות הטהורות מתוך ארבעים וחמש קדושי מירון היה בחור ממשפחת

אתם יודעים לכל דבר בעולם יש מספר מצבי צבירה, יש מצב צבירה של גז המים הפכו להיות גז, יש מצב נוזלי, יש מצב מוצק, אברך

פעם אחת עמדתי מתחת לבניין עם איזה קבלן שיפוצים יהודי קובע עיתים לתורה, מגדל בניו לתורה הוא פנה אלי ואמר, תגיד לי כשאתה מסתכל על

אברך נמצא מאחורי הדלת בחדר לידה הוא יודע שאשתו בפנים זקוקה להמון סייעתא דשמיא, שומע את הקולות, את הכאב, את הצעקות, את הלחץ של האחיות

אחי ורעי בואו נחשוב על משאית שמדרדרת בקסטל, משאית ענקית יש שם אבנים, אבני ירושלים גדולות מאוד כל אבן שוקלת שלוש ארבע טון, המשקל שלה

תלמידו של הבעל שם טוב הקדוש, בעל התולדות יעקב יוסף, אומר בפרשת עקב דבר נפלא, אחרי שקראתי את הדברים, אמרתי, כל סופר סת"ם ראוי שישמע

אחי ורעי אהובי, יש לי ידיד קרוב מאוד שכותב תפילין וס"ת עם כוונות, אבל הוא אף פעם לא מסוגל להגיד לרוכש אני מוכר לך את

מובא בספרים הקדושים שאחד הדברים שיוסיפו קדושה וטהרה למעשה המצווה, אם אדם לפני שהוא עושה מצווה אומר "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך

אחי ורעי אהובי, שלמה המלך אומר משפט מאוד חזק, "פגוש דב שכול ואל כסיל באולתו", יש לך שתי אפשרויות לישון בחדר עם דב שכול, או

אף אדם אינו יודע מה היא גדולתה העצומה של שעה של כתיבה, אפילו אברכים שמהבוקר עד הערב יושבים ללמוד בכולל ורק בלילה כותבים, אומרים אני

חבר טוב בנה סוכה לחג, ירד בסולם, ופתאום נעקמה לו הרגל, אחי ורעי חצי שנה היה צריך לעבור פיזיותרפיה נוראה, שעות, כל פעם מלמדים את

שבת בבוקר סיימת תפילת מוסף, ריח ניחוח של הצ'ולנט נודף מחלונות הבתים אתה עומד להיכנס לביתך ולפתע אתה רואה את השכן עומד ומתקן את הרכב,

עוד דבר מחזק מאוד ומיועד לסופר סת"ם שרוצה להמשיך להזהר יותר להוציא בשפתיו את מה שכותב, מופיע בספר הכמי אב, ואני מצטט "עוד זאת אומר

בתהילים נאמר: "אשר תבחר ותקרב ישכון חצרך" יש את הנבחרים לשמש בבית ה', יש כאלה שהקב"ה בחר בהם להיות סופרי הסת"ם לכתוב את כתבי הקודש,

שמעתי מאבא זצ"ל שלא משנה כמה שישבחו אותך בעולם אשתך יודעת מי אתה, את ההתנהגות, את הקדושה, את הצניעות, את הבושה שהיא רואה אצל בעלה

יש לי שאלה, למה אי אפשר להעמיד טנק על מדף שמניחים עליו סידור? הרי לסטנדר יש רגליים, ושוב נשאל מדוע לא ננסה להניח על כרעיים

"בקנאו את קינאתי בתוכם", אחי ורעי לכל אחד מאיתנו יש איזה רגש של קנאה וכבוד לתורה, פגשתי יהודי שלפני שישים שנה מישהו היכה את אבא

את המן הרשע כבר תלו על העץ ואולי גם את זרש, אבל הקליפה הקשה שלהם עדיין פועלת בעולם, אדם מתפלל תפילת שמונה עשרה, ב'השיבה שופטינו',

"אליך לא יגש רק בעיניך תביט ושילומת רשעים תראה כי אתה ה' מחסי" אחיי ורעיי מובא בספרים הקדושים כשאדם לומד תורה, כל אלפי דפי הגמרא

אחי ורעי אהובי, ברשותכם, בואו ונקרא שורה אחת מתוך חובות הלבבות, מהשורה הזו נוכל לקחת דבר חשוב ביותר לעבודת השם בכלל ולכתיבת הסת"ם בפרט, אומר

נאמר: "ויקח את המאכלת לשחוט את בנו" בואו ננסה ברגעים אלו להיכנס לתוך מראה העקידה לראות מולנו, את המצב שבו אברהם אבינו נמצא ליד בנו

למדונו חז"ל אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, כלומר, אם תרצה לדעת איפה נמצאת הברכה התשובה לא תמצא אותה אלה בדבר הסמוי מן

בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת, "אשרי כל מי שמכבד את התורה, אשריו ואשרי חלקו" אחי ורעי אתם לא מכירים משנה כזאת אתם

התפללתי תפילת שחרית, בבית כנסת ע"פ מנהג בני אשכנז, אחד המתפללים הוציא בקבוק ליקר בננה, עוגה לעילוי נשמת הוריו, לא כמו באזכרות אצל הספרדים שיש