דוד המלך עליו השלום אומר בתהילים, "שקר שנאתי, ותורתך אהבתי" זאת אומרת, ככל שישנא האדם את השקר הוא יקבל יותר אהבה לתורה לקדושה וגם להיפך, ככל שהוא מחובר לשקר כך הוא יהיה פחות מחובר לתורה.
יש פעמים שסופר סת"ם מקבל טלפון מהמזמין של הספר תורה, המזמין פונה בשאלה לסופר, מה נשמע? מה שלומכם? איך מתקדמים? איפה אתה נמצא? סיימת בראשית? ואתה יודע שבגלל כמה דברים לא צפויים היה לך עיכוב, התעסקת בדברים אחרים ולא עמדת בהספקים בהתחלה חשבת שאין צורך למהר שהרי בפועל יש לך זמן ניכר עד הכנסת ספר התורה והקונה ממשיך בדבריו העברתי לך כבר עשרים אלף ₪ למה אתה לא עונה? סיימת בראשית?, ופתאום מגלה הסופר שיוצא לו מהפה מחמת הבושה והלחץ, שקר נוראי, "כן, סיימתי בראשית", אבל בליבו הוא יודע שלא באמת את כל בראשית… הכוונה אולי חצי, אולי לפעמים רק את פרשת בראשית…אך מפיו יצא "כן סיימתי בראשית", באותו רגע הוא נמצא במקום נורא שנקרא שקר, ועל זה צריך להתפלל מאוד לא לבוא למצב שמישהו ישאל אותך שאלה שתהייה נבוך, ומחמת הבושה תענה דברים עקומים שאתה היחיד שיודע שאינך דובר אמת זו גנבת דעת.
כי כל תנאי אהבת התורה והקדושה, תלוי בשנאת השקר, ואתה יודע שהוא עתיד לברר אצלך, תחשוב טוב כיצד לעמוד בקצב הכתיבה שנקבע ביניכם שלא יצא מפיך חלילה שקר. כמו כן יש פעמים שאתה יוזם שיחה אל המזמין שיעביר לך את התשלום השני לדוגמא? ואתה יודע שהוא ישאל אותך עד איפה הגעת, כמה הספקת לכתוב? תחשוב טוב טוב.
זה המקום להוסיף דברים נוראים שנאמרו על השקר מאת החיי אדם זי"ע גם מאוד מאוד תרחיקנו מלדבר שקר והוא אחד מד' כתות שאינם מקבלים פני שכינה כמו שכתוב דובר שקרים לא יכון לנגד עיני והיא אבי אבות הטומאה.
המחשבה שמספר תורה קדוש יבוא לעולם אבי אבות הטומאה זה אמור לזעזע כל לב.
לסיכום נעשה הכל שהדיבור שייצא מפינו יהיה נקי ללא שקר וגם ללא עקמימות של שקר, כי זה תנאי לזכות לאהוב את התורה, כי "שקר שנאתי" ממילא "תורתך אהבתי".
יזכנו השם.