שמעתי מאבא זצ"ל שלא משנה כמה שישבחו אותך בעולם אשתך יודעת מי אתה, את ההתנהגות, את הקדושה, את הצניעות, את הבושה שהיא רואה אצל בעלה בכל שעות היממה, היא יודעת מי זה בעלה, בעלי אדם צדיק!
יש רגעים שאף אחד לא רואה אותך, רק האישה רואה אותך, היא רואה אותך במקום האמיתי, מה שכולם מתארים אותך בשיא הגדולה במידות הכי טובות, בהנהגות, ביראת שמים, אבל האישה יודעת את האמת, כי היא נבנית איתך ברגעים מיוחדים. התורה משולה לאישה, שהאהבה שלנו אל התורה כמו אהבת האיש אל האישה, שבכל רגע, תמיד חושב עליה באהבתה ישגה בה תמיד.
כאשר אני יושב לכתוב את ספר התורה באותו זמן אני צריך לחשוב עליה, אם אני נמצא איתה אני צריך לחשוב עליה אסור לי לחשוב על אישה זרה! אני צריך לחשוב רק על התורה, אך צריך לומר את האמת, זה קשה מאוד לייחד את המחשבה, אתמול הייתי באיזה אזכרה וכיבדו אותי לדבר, בשעה שקמתי לדבר, הגישו להם עופות, עופות צלויים, אתם מכירים דרשן שיכול להילחם מול עוף צלוי? וזה לא היה קרב מול אף תרנגולים או אולי מול תרנגול שלם, רק הפולקה הזה, הפולקה בצורת אקדח, שמו אותו צלוי עם התבלינים והריחות, זהו זה, עכשיו הלכו להם דברי התורה, מי מקשיב לי? להילחם, כן זו מלחמה, על אחת כמה וכמה שאני נמצא בזמן הכתיבה יש שעות על גבי שעות שאני נמצא מול היריעה הקדושה, יש פה מלחמה, אבל אל נשכח דבר אחד, כמו באהבה "באהבתה תשגה תמיד" אתה חושב עליה מתעורר בבוקר איתה, אוכל איתה, קם, כל עסקיך רק עם התורה, כך זה בלימוד התורה הקדושה, בזכות אהבה ננצח גם על כיבוד על ריכוז המחשבה.
סופר יקר ה' בחר בך, זה התפקיד שלך לכתוב ספרי תורה, לכתוב תפילין, לכתוב מזוזה, "באהבתה ישגה תמיד" תאמר לעצמך כל הזמן שאני כותב אני יחד עם הכתיבה, יחד עם התורה, לא מחליף אותה עם אף אישה בעולם, אני הבעל הכי נאמן בעולם! ככה אני כלפי התורה, והתורה מכירה בזה, כמו שהאישה יודעת מי אני, כך גם התורה צריכה להרגיש ולדעת שהיא קיבלה בן טוב, בעל טוב, מישהו שקשור אליה בכל רמ"ח אבריו.
יזכנו השם.