את המן הרשע כבר תלו על העץ ואולי גם את זרש, אבל הקליפה הקשה שלהם עדיין פועלת בעולם,
אדם מתפלל תפילת שמונה עשרה, ב'השיבה שופטינו', הוא נזכר פתאום שהוא עומד לפני מלך מלכי המלכים, מלך נורא ונשגב, ומה נורא המקום הזה, באותו רגע אומרת לו זרש, קליפת עמלק, נו באמת עכשיו אתה מתעורר? סיים אותה עכשיו, ובעזרת ה' מחר זו תהיה התפילה, בה"א הידיעה, אבל אי אפשר חצי תפילה בלי כוונה זה חייב להיות מושלם, לנו אין מושג של 'מחצית השקל', מחצית התפילה, אצלנו זה עשרת אלפים, כיכר כסף אשקול בידי עושי המלאכה להביא אל גינזי המלך הכל שלם. אתה רוצה להביא מתנה למלך שתזכה להיות ראויה להכנס אל גנזי המלך? צריך מושלם
הנה אנוכי בא לכתוב מזוזה עם חשק גדול עם רצון אמיתי לכתוב יפה ומהודר, ללא ספיקות ללא שאלות תינוק, בשיא ההידור, מניחים את הכל בצד, מסדר את השולחן. ואז באמצע המשימה החשובה מגלה הסופר שהכתב לא יוצא משהו, או שהכתב יוצא בסדר אבל הכוונה המחשבה לא היתה איתך. קידשת את שמות הקודש וכיוונת לשם מזוזה או תפילין, אבל היו הרבה הרבה מחשבות מכל הכיוונים על נושאים שבכלל לא קשורים ומחמתם אני יודע שאם היו מנתקים אותי בזמן הכתיבה ושואלים אותי, באיזו מילה אתה כרגע? לא הייתי יודע! רק הייתי יודע שאני כותב תפילין. אך לא מעבר לזה.
כעת באה 'זרש' ואומרת לאדם אשר החילות לנפול לפניו, זהו זה, איבדת כבר! התפילין האלה מהודרות כבר לא, סיים אותם ככה בחיפזון, את הרצון האדיר שהיה בך תשמור לתפילין הבאות אותם תעשה בקדושה ובטהרה כמו שצריך, המזוזה הבאה חייבת להיות נפלאה ביותר אני אעמוד לימינך, בפעם הבאה תהיה מזוזה נפלאה ביותר! אני מבטיחה לך.
אחי ורעי רבים מאיתנו מכירים את המצב שתואר לפניכם, כעת נשאל את עצמנו מאיפה מתעורר אצל האדם הרצון פתאום להתעורר מהחלומות ולהתחיל להתפלל כראוי? מהיכן פתאום זורחת עליו הארת הרצון? התשובה לשאלה היא האור האלוקי שנמצא בנשמת האדם, מגיב לאור האלוקי העליון ולפתע מופיע אור גדול. העננים זזו ופתאום ניכר האור של השמש, העם היושב בחושך ראו אור גדול, לפתע יש אור גדול, אז מה אתה צריך לעשות? להמשיך מעכשיו עם כוונה, לתפוס את הרגע, את הארת הרצון שהקב"ה נתן לי, אבל מה קליפת עמלק אומרת? לא, מה פתאום התחלת כל כך גרוע, זה לא בסדר, ככה לא מקריבים קורבן, תסיים את התפילה שלוש צעדים לאחור ותשליך את התפילה לחיצונים, את המזוזה תסיים בזריזות תמכור אותה למישהו ונגמר הסיפור.
תפקידנו להילחם בקליפה הקשה הזאת, לכן אחיי ורעיי, בכל פעם, בכל הזדמנות יהודי אף פעם לא מתייאש אפילו לאחר שאמר "יהיו לרצון", אם נזכר שהוא לא התפלל כראוי, אינו מתייאש הוא אומר טוב אולי אני אצליח לכוון ב"פתח ליבי בתורתך ואחרי מצוותיך תרדוף נפשי" מה רע אם אני אכוון שם? הרי פה התגלתה הארת הרצון שלי! אני לא אזלזל בה, זה אור אלוקי.
הרי אם אני אחזור עכשיו כמה פעמים על המילה "ונפשי כעפר לכל תהיה" תן לי את הכוחות להיות עפר, שכולם דורכים עליו ואינו מגיב אינו עונה ובולם פיו מה יכול להיות יותר טוב מזה?
מובא בספרי החסידות, באותו רגע שהאדם תופס אפילו מילה אחת בתפילה ובה הוא כיוון, הוא נחשב שבמקום הזה הוא הכיר בגדולתו של קודשא בריך הוא ומכח זה גונב את הטרף מהפה של הזאב, מהפה של הנחש. לפעמים התנין בולע בן אדם חי, אפשר לפתוח לו את הבטן, "מבטנו יורישנו…" מהבטן שלו אתה יכול להוציא, הוא סחב את זה איתו, אתה יכול להוציא את זה החוצה, אפילו אם תפסת רק מעט, אתה מוציא את הטלה מהפה של הזאב, התפילה כבר בפה של הסיטרא אחרא היא רוצה להתענג על התפילה, אבל ברגע של הארת רצון בהכנעה גמורה אומר המתפלל רגע הרי כל החיים שלי נמצא בידיו של הקב"ה אז עכשיו הגיעה הארת הרצון שלו עכשיו היא הגיעה במילה אחת בכוונה אחזיר הכל לקדמותו.
אחיי ורעיי אהוביי סופרי הסת"ם בכל שורה ובכל מילה שהתעוררת לכוון כראוי יש תועלת עצומה ואפילו האות האחרונה במזוזה "כימי השמיים על הארץ" רק באות ץ סופית האחרונה אבל זה צדיק, היא סופית שמה דייקת כתבת יפה מהודר בהכנעה לפני ה' יתברך מי יודע אם לא הצלת "עשוק מידי עושקו" מי יודע אם לא הצלת את כל המזוזה?
כי לעולם לא יזלזל אדם ברגע הקדוש בהתנוצצות האור האלוקי דרך נשמתו שמעיר אותך מתרדמתך ואומר לך לא ככה כותבים מזוזה דע לך ברגע שאתה מתעורר בזה אתה מצליח לשנות הכל
ברשותכם נוסיף דוגמא משלום בית, פעמים בעל ואישה יש ביניהם מריבה גדולה, הבעל דיבר לא יפה באה הסיטרא אחרא אומרת לאיש " אשר אחילותי ליפול לפניו… נפול תיפול" גמרנו, כל כך דיברת רע על אשתך, פגעת בה בנקודות הכי קשות, תמשיך כך, אך מול הס"א מופיעה הארת הרצון ואומרת לא ככה לא מדברים אל אישה אשר שלושים שנה הצילה אותי מהחטא לא אני לא יכול לדבר ככה… ברגע שאדם מתעורר ואומר עכשיו אני אעצור את עצמי ברגע הזה שעצרת הצלת את הכל הכנעת את כח קליפת עמלק היא באה עם היאוש שלה לכופף אותך למעוך אותך ואתה מתוך אמונה שתמיד אתה זקוק לרחמי ה' וברגע הזה התעוררו הרחמים שלו עליי וזכית להתבונן במעשי ברגע זה אני אתפוס את אותו רגע של קדושה ולא אתן לקליפת עמלק וזרש שישפיעו את כוחם עלי ומה שאפשר להציל אני הציל אם זה בתפילה או בכתיבת כתבי הקודש שכל כך יקרים לנו.
יזכנו השם