התורה הקדושה מרגישה עם חלילה עוסק במלאכת הקודש מלאכת הכתיבת סת"ם, והוא מתפרנס מזה לא בגלל שיש בו אהבה ושמחה למצווה זו,
גם כשהוא טובל במקווה וגם בזמן ההכנות הנחוצות לכתיבה, אין בו שום שמחה לעבודת הקודש, אין בו שום גישה של וואו ישתבח שמו שזיכה אותי, שום דבר, הוא מרגיש אפילו את עצמו שאין לו מזל, אז רגע, למה אתה עוסק בה? מה לעשות איפה הייתי מקבל עכשיו משכורת כזאת? בניתי לי קהל לקוחות, אז אני אמשיך לכתוב עוד שלושים ארבעים שנה עד שהידיים שלי יפסיקו לעבוד, זהו זה.
לימדונו חז"ל שאם רצה לדעת מה היחס והכבוד הראוי בדוק מה אשה חשה במצב כזה אישה שחשה שהכבוד של בעלה אליה, השמחה שלו בחיי הנישואין זה לא כמו מה שהיה פעם, הוא בעצם אנוס, אנוס על פי הדיבור, הוא אבא כבר לשבעה ילדים איך הוא ישלם עכשיו אלפי שקלים מזונות, להיות גרוש זה לא אגרויסע' מציאה, אז אין לו ברירה הוא ימשיך עוד שלושים שנה עד שיסגור את העינים בפעם האחרונה… ולמרות כל ההשתדלות של הבעל להראות "עסקים כרגיל" היא חשה בהבדלים אומרת הוא לא מחובר אלי, הוא לא קשור אלי, אין פה אהבה אמיתית, פשוט זה בלית ברירה, זה ההישרדות שלו אין לו ברירה,
ויש פעמים שהגבר מגלה שמה שהוא חשב שאשתו כגופו זו היתה טעות, הוא עבד בימי חייו הביא פרנסה, הביא שפע לבית, האישה כיבדה אותו בצהריים בצלחת מרק מוכנה עם חיוך, הכל במכובדות, אני מעריכה אותך, עבדת קשה, אך ברגע שפיטרו אותו מהעבודה הוא בא לביתו, פתאום אף אחד לא סופר אותו, איפה החיוך נעלם? אין סבלנות אליו, מה לפתע קרה ? כעת נופל לו האסימון עשרים שנה ארבעים שנה חייתי עם אישה על בסיס של נישואין תועלתיים, אין פה אהבה אמיתית, היה לה תועלת מזה שאני נמצא פה והנה ברגע אחד הכל נגמר, אותו דבר גם כן התורה הקדושה לפעמים היא מרגישה שהאדם מרגיש שיש לו תועלת ממנה, יצא לו תפילין מהודרות, ימכור אותם את התפילין את הפרשיות באלף חמש מאות שקלים, אלפיים שקלים, וואו שווה לי, אבל חס וחלילה נפסל לו איזה שורה, והוא צריך לגנוז את התפילין איך הוא מביט אליהם? איך הוא מסתכל עליהם? איך הוא אורז אותם בכעס ופנים קשות?
אחי ורעי אהובי, אדם שנוהג בתורה בכבוד הראוי לנהוג בה גם התפילין שנפסלו לו, הם שווים בעיניו לאין ערוך! הרי השכר הענק שיש בשמיים על כל אות ואות שכתבת על כל ההתגברות על המחשבה, נכון לבסוף נפסלו התפילין אך מה עם הדרגה העצומה שזכית אצל עשיו נאמר "ויבז את הבכורה" אצלו הכל תלוי במבחן התוצאה העכשווי, אבל אנחנו שונים ממנו בתכלית, פה אתה עם הקב"ה פה התורה הקדושה אשר היא בוחנת עד כמה אתה באמת אוהב אותה ומכבד אותה,
בנוסף נזכור תמיד שהתורה הקדושה שואלת עליך האם מחמת אילוץ אתה עוסק במלאכת הקודש או שאתה אוהב אמיתי ואותך מעניין יותר הקשר הנפשי עם התורה הקדושה ומעל לכל השכר הנצחי לעולם הבא?
לסיכום: לא נאלצתי לעבוד במקצוע הזה כי אין לי מקצוע אחר אלא תודה לבוראי שזיכני שאעשה לפניו נחת רוח בכתיבתי וזה המבחן שלנו, אחי ורעי התורה מרגישה אותנו, בואו ניתן את הכבוד הגדול למתנה העצומה שנתן לנו בוראנו..
יזכנו השם.