אם היו מציעים לכם להירשם לטיול לאוסטריה, לשוויץ, יתכן שבעל אפשרות כלכלית שבנינו היה נרשם, ומה יקרה אם נציע לכל אחד מאתנו לבקר בשערי גן עדן? שערי גן עדן נפתחים עבורך? מי לא היה רוצה להיכנס לראות את גן עדן? ואוו.
זכיתי להכיר במשך שנים יהודי יקר ויר"ש מתלמידיו של אבא זצ"ל שהיה גר ב'קרית ספר', ולפרנסתו היה עוסק במלאכת הכתיבה, באחד מימי האזכרה הוא סיפר לנו שלפני הרבה שנים ביקש מאבא שילמד אותו את הכוונות, מה לכוון בשמות הקודש, את הייחודים, את הזיווגים העליונים ואבא ז"ל השיב לו לא כל אחד יכול לגשת לזה לא כל אחד בדרגה הזאת, גם הוסיף בדבריו שאבא ז"ל רימז לו שלכתוב עם כוונות זה מתאים יותר למי שההורים שלו היו נוהגים בקדושה ובטהרה,
כנראה שאבא חש בצערו של תלמידו היקר, הוסיף ואמר לו אני יכול להציע לך משהו לא פחות חשוב, שתכתוב שם ה' תכתוב עם בושה, תשאל, איך אני בשר ודם, עשוי חומר עב וקשה, איך אני הקטן שבקטנים איך אני יכול לכתוב את שמו המפואר הגדול והנורא, שם ה' המפורש, לקדש את שמו, לתת קדושה לאותיותיו ושמותיו הקדושים, להביא את הקדושה לעולם, מה אני, מה חיי? וברגע שאתה חושב על זה מהרהר על זה ואתה בא עם בושה, אז יפתחו לך שערי גן עדן, החדר שלך מתמלא באור וריח בשמים של גן עדן, עכשיו תכתוב את שם ה' (חז"ל אומרים "ובושת פנים לגן עדן" אחד שיש לו בושת פנים כבר שערי גן עדן נפתחים לו פה בעולם הזה)
אני רוצה להוסיף ברשותכם עצה טובה, אדם בא לקנות מזוזה הסופר אומר לו תשמע אני מוכר לך עם 'כוונות' ה', והלקוח שואל כמה יעלה לי? עוד מאה, מאה חמישים שקלים, בסדר תקנה עם כוונות זה מצויין, אשריך, אבל יש עוד אפשרות להשיג סופר סת"ם שעדיין לא למד ולא יודע את הכוונות, אבל כן יש לו את הבושה, הוא אומר לפני שאני כותב מזוזה, לפני שאני כותב תפילין, אני ממש מדבר עם הקב"ה, עם בושה אני כותב את שם ה' אני ממש עם בושה, אם בושה מכסה את פניך אז בושת פנים לגן עדן, המזוזה הזאת הגיעה מגן עדן, והיא תאיר לך את כל הבית, זה כדאי,
יזכנו השם.