למדונו חז"ל אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, כלומר, אם תרצה לדעת איפה נמצאת הברכה התשובה לא תמצא אותה אלה בדבר הסמוי מן העין! מכך נלמד שמצוות המביאות את הברכה בה"א הידיעה לאדם אלו אותם מצוות הסמויות מן העין, ומה הם המצוות הסמויות? התשובה מזוזה, ותפילין,
כשאתה נכנס לביתך אתה לא רואה את הכתב הגלול במזוזה אלא את הנרתיק היא עצמה סמויה, גם התפילין הפרשיות נמצאות בתוך בית תפור אי אפשר לראות אותם! אבל דווקא בגלל שאי אפשר לראות אותם, שמה מצויה הברכה, כלומר היום אני כותב ליהודי מזוזה, אני כותב לו אותה בהידור, אני כותב אותה ביופי, בהדר, בקדושה, במחשבה עם טבילה במקווה, כל מה שצריך, אף אחד לא יכול לדעת מה עשיתי לפני הכתיבה, מה עשיתי בזמן הכתיבה, איך החלטתי שהאות כשרה או לא, מה נגעתי, מה הוספתי, אף אחד לא יכול לדעת, הכל סמוי, אבל דווקא בגלל שזה סמוי שמה נמצאת הברכה, אם יש לך ברכה בבית, שפע, נחת מהילדים, שלום בית אדיר תדע לך רוב הפעמים זה בזכות המזוזה, כי כשהדבר הסמוי הברכה בו, ולא רק שהברכה בו אלא הוא נותן גם ברכה לכולם,
אם יש לך ברכה בלימוד התורה, לומד, מבין, זוכר כל דבר, מחדש חידושים בתורה, אתה יודע מכח מה זה? מכח הסופר העניו הצדיק הירא שמים שלקחת אותו שהוא זה שיכתוב לך את התפילין, הוא כתב לך את זה בטהרה הוא הכניס את הדברים הכי סמויים בעולם, למקום הכי סמוי ביותר שרק עיני ה' נמצאים בו, בתוך התפילין, ה' אלוקינו ה' אחד רק הוא ית' רואה מה שכתוב בו, ורואה גם את הלב שכתב את התפילין הללו, אם כן יוצא איפה שכל אחד מאיתנו סופרי הסת"ם שאנחנו כותבים מזוזה כותבים תפילין, צריכים להבין שכל הברכה של האדם שרכש מאיתנו את אותה מזוזה, את תפילין היא שופעת כמעיין המתבגר בביתו בזכות הברכה שהנחת במקום הכי סמוי מעיני האדם והכי גלוי לעיני השם
כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין
אשרינו שזכינו