אחי ורעי אהובי, יש לי ידיד קרוב מאוד שכותב תפילין וס"ת עם כוונות, אבל הוא אף פעם לא מסוגל להגיד לרוכש אני מוכר לך את זה עם כוונות או להזכיר את המילה 'כוונות ה',
יתכן ואחרי שהוא כבר מוסר לו את התפילין הוא יאמר תדע לך שגם כיוונתי על פי הכוונות הזהר, אך לא יודיע קודם הכתיבה וגם לא מבקש תוספת תשלום,
פעם שאלתי אותו למה אתה לא אומר שאתה עושה עם כוונות? הוא השיב לי נכון שעל פי ההלכה אפשר להגיד שאני מוכר עם כוונות ואני רוצה עוד תשלום על כך, אבל לי יש בלב תחושה אישית שברגע שאבקש ע"כ ממון הפכתי להיות קצת דומה לעשיו, מוכרים הכל, אמכור את הבכורה, אני אמכור את הברכות אני אמכור את גם לקדש את שמו של ה' יתברך, הרי זה הזכות שלי לכוון בשם הויה ברוך הוא, אז יקח לי עוד חצי דקה, יקח לי עוד דקה, אחרי מאה עשרים שנה שאני אעלה למעלה הקב"ה ישאל אותי, יונתן תגיד לי, ומה עשית לכבודי? מה עשית לכבוד שמי המחולל בגויים? לי יהיה מה לענות, ריבונו של עולם כתבתי עם כוונות את שמך וכיוונתי בקדושה ובטהרה, ועל זה לא דרשתי תשלום גם אם לא משלמים אני אכתוב עם כוונות, אני לעולם לא אפסיק עם זה, אז אני אעשה עם כוונות ואני לא אספר לאף אחד, כך אמר לי אותו יהודי.
אחי ורעי, כשאנו שומעים את אשר בלבו, זה דבר שמעורר כל אחד ואחד מאיתנו, מעורר לנו את הרגש היהודי, שכל כך צמא לשמוע תמיד מעוד ועוד אנשים אשר כבוד ה' יתברך עומד לנגדם ושום ממון שבעולם לא מסמא את עינהם, זה הדבר הכי יקר והכי חשוב.
נקודה מחזקת.