יושב לו סופר סת"ם וכותב וישנה, הלכה בשולחן ערוך מפורש, אי אפשר להזכיר שם שמים כשהגוף לא נקי, וכיצד לשמור על גוף נקי איך אדם מנקה את עצמו אחר שהתפנה, יש בזה כללים הלכתיים,
החזון אי"ש יש לו נידון הלכתי לגבי אדם שעובר לפני מתפלל אבל הוא יודע שהמתפלל הזה הוא עם הארץ והוא ככל הנראה לא למד הלכה ומן הסתם הוא מסתפק בניגוב בנייר בלבד, הוא לא באמת מנקה את עצמו הוא לא רוחץ כפי ההלכה, האם יש איסור לעבור? כי במילא כל התפילה שלו יתכן והיא תועבה אז יש בכלל שאלה האם יש איסור לעבור בפני המתפלל במצב הזה, כמובן שזה קצת דקויות זה רק נידון הלכתי וחס ושלום שנבטל תפילה של יהודי בכל מצב אבל רק שנבין כמה חמור הדבר שאדם יהיה עם גוף לא נקי, כמו כן ישנה הלכה בשולחן ערוך אדם שמשהה נקביו עובר על לאו של בל תשקצו בכל רגע אם אדם צריך ליציאה ולא יוצא עובר בלאו שלא יהיה עקר ועקרה הדבר הזה גורם חלישות לאדם עד שבסוף נעשה עקר, יחלשו אבריו מעצם זה שהיה צריך להתפנות ולא ניגש עכשיו נחשוב לרגע שאני כותב את הספר תורה שזו התורה שציוות אותי, זה כמו שיהיה לנו קורא בתורה כהן שנשא גרושה והוא יקרא לנו בפרשה 'אישה גרושה מאישה לא יקחו' והוא הבעל קורא שלנו בבית כנסת איך נתקומם?! הרי שאני כותב את הספר תורה אני כותב את מצוות ה' לא יכול להיות שברגע שאני כותב את התורה הרי אין עלבון יותר גדול שבזמן הזה אני נקרא בעל עברה,
לכן אדם שמרגיש שיש לו צורך אולי אני אקום עכשיו אולי יותר מאוחר בסה"כ אני לא מרגיש מי יודע מה ובכל זאת קח עוד מחשבה אולי כרגע על פי ההלכה אני חייב לקום.
יזכנו ה' שכאשר אנחנו נמצאים בקדושה בטהרה בזכות לכתוב את התורה את התפילין את המזוזות ניקרא בזמן הזה 'עושה רצונו של מקום'