בזמנו סיפרתי על יהודי יקר מאוד, יקר מאוד מאוד שהלך לבית עולמו, הוא היה סופר סת"ם, הוא שאל את אבא שלי, הרב, אולי תלמד אותי איך כותבים עם כוונות? כוונות ה' אולי כדאי שאני יעסוק בזה? אבא אמר לו, יש לי בשבילך כוונה, תחשוב לפני שאתה כותב שם ה' לפני שאתה כותב מזוזה, מה אני מה חיי, אני ראוי לכתוב את שמו של ה' יתברך? תבוא לידי הכנעה, הכנעה מוסיפה המון קדושה, ברשותכם אני רוצה להוסיף ולהביא ראיה לדבריו, הרי אתם יודעים אדם שסוגר את הפרשיות בבית, במה הוא עוטף את הפרשיות? בשיער של עגל, מאיפה מוציאים אותו? מקדמת התפילין, אם תסתכל במראה כדי לראות אם התפילין מונחות במקום הנכון על הראש אתה תראה גם את השיער הזה, (למה? כדי להזכיר לנו משהו? מה מזכיר לנו שיער של עגל?) לאן השיער הזה מוביל אותנו? להכנעה!
מה החשיבות של השיער? זה מותרות הגוף, זה הזיעה של הבהמה, ומה זה עגל, עגל מזכיר לנו משהו שגרם לנו לאבד את כל המתנות הנפלאות את כל הכתרים הנפלאים שקיבלנו במתן תורה, למה זה חשוב? למה זה חשוב שכל יהודי יסתכל על התפילין "כי שם ה' נקרא עליך" אבל ביחד עם זה הוא יבחין בשערות של העגל המבצבצות בקדמת התפילין, כי עם כל המעלות שהגעת אל תשכח את הקופה של השרצים, תבוא קצת עם הכנעה! ההכנעה הזאת מוסיפה קדושה.
נקודה למחשבה.