אדם שרוצה להזמין ממך תפילין מהודרות ואומר זאת במפורש או עצם זה שניגש אליך ואתה מפורסם שאתה כותב בהידור, אפילו אם לא אמר בפה, זו הייתה כוונתו!
מובא בשו"ת יבי"א חלק ה' "כיוון דחזי לן דהאי גברא בעי למיעבד ליה מצווה מן המובחר, אין לו למכור תפילין אלו מבלי להודיעו, שיש בזה חשש הונאה".
יוצא מכך בזמן שאדם בטוח שאתה הבאת לו דבר מהודר, באותו רגע כל דבר שנכנס לספיקות, משנה את כל הדין ויכול להיות פה איסור הונאה, זאת אומרת המצווה שעשינו לכתוב את התפילין, לכתוב את המזוזה שהיא מצווה חשובה ביותר, השכר שקיבלנו היה בו שרך של גזל, למה? כי ראית שהוא מבקש מהודר,
דוגמא מהחיים, המזמין אומר לך תשמע אני רוצה שתקנה קלף עבודת יד, או אפילו הולך לרכוש לך קלף עבודת יד מה ההידור שיש בקלף שנעשה בעבודת יד, מול קלף שלא נעשה בעבודת יד? מישהו יודע כמה דרגות זה מעל? מי שבדק טוב טוב את ההלכה יודע שגם קלף שלא נעשה בעבודת יד, יש בו הרבה עבודת יד, גם הנתינה לסיד זה עבודת יד, אז הערבוב? בסדר, זה תוספת הידור רק לחלק מהפוסקים, הוא משלם לקלף יקר בעוד עשרות אחוזים, כי הוא רוצה עבודת יד אני שואל אתכם אחי ורעי, עבודת יד בלא קדושת מחשבה, בלא ייחוד המחשבה, בלא לשים לב למילים להוציא אותם בפה ממש? מה הערך של זה? והמסכן הזה בזבז עוד כסף שאין לו. עצם זה שאתה יודע שהאדם הזה הולך על הידור מצווה באותו רגע צריך להבין עיקר התשלום לא על יופי הכתיבה ולא על הקלף, כי בואו נחשוב לרגע אם אדם יכתוב ולא אמר בפיו לשם קדושת תפילין ולא כיוון לשמה, הרי לא הועיל כלום, הכל פסול! אז סימן שהכל תלוי במחשבה.
(אם כן אחי רעי אהובי)
לאור הדברים האלה נבין כמה גדולה החשיבות להסיר את כל הדברים המפריעים והמסיחים את דעתנו בזמן הכתיבה ולהבין שזו מלחמה, מלחמה אמיתית, כי האדם הזה הולך עם המזוזה הוא איתה לכל החיים, הוא הולך עם התפילין הוא הולך איתו לכל החיים, כרגע תוקפים אותך מחשבות פסולות ומזיקות, אבל עוד מעט המלחמה תיפסק, תחזיק מעמד, זה יכול לקחת חצי שעה, אולי שעה או שעה וחצי, תחזיק מעמד! כי האדם הזה טרח ושילם ממון רב רק בשביל לכתוב על קלף עבודת יד כי זה מה שהוא חשב שמהדר, אבל אתה צריך לדעת את האמת, שההידור שבשום אופן אי אפשר לוותר עליו, זה שמירת המחשבה שלך!
יזכנו השם.