היום אתה קונה מוצרים בסופר, לוקח את המוצר מהמדף מסתכל, רשום, מרכיבי המוצר ללא חשש גלוטן, ללא חשש סוכר, אין עקבות פיסטוק,
למי שחושש מכך המדבקה מוכיחה כי המוצר הזה ללא גלוטן, השאלה היא מה כותבים על כל מצווה ומצווה שאנחנו עושים כשמניחים אותה על המדף? ללא שום שמחה, ללא שום התעוררות, אהבה, אושר, הוא עשה את המצווה מתוך דכדוך ודיכאון, ללא מחשבה ללא שמחה, בשמחה אותיות מחשבה,
אחי ורעי, שיהודי מזמין ממני תפילין, אני צריך לשאול את עצמי קודם הכתיבה אולי יש מדבקה מהשמים על התפילין " נעשה ללא חשש שמחה" "ללא עקבות של שמחה או של קדושה", כידוע אחד הדברים המשפיעים ביותר על האדם זה התפילין שהוא מניח, על פי הזוהר הקדוש התפילין שמונחים עלינו הם ממשיכים אתנו למשך כל היום כולו, אבל הסופר שכתב את התפילין הוא כתב בלי שמחה בלי התעוררות של קדושה, בלי אהבה,
אם היינו צריכים לחלק את עולם הסופרי סת"ם לשניים לא הייתי אומר סופר סת"ם שמן, רזה, גבוה, נמוך, ידען, לא ידען, אני חושב שאפשר לחלק לשתי חלוקות, זה שהוא עוסק במלאכה הזו מתוך שמחה, או חלילה להפך, השמחה היא תנאי בסיסי להביא קדושה, "וליישרי לב שמחה",
מסופר על הבן איש חי, שבאה אליו אישה והתלוננה בפניו שבעלה מבקש כל מיני דברים, שאל הרב את הבעל למה אתה מבקש את הדברים האלו? והוא אומר בא לי מלאך בחלום ואומר שכך אני צריך לעשות, אמר לו 'הבן איש חי' המלאך שבא אליך בחלום הוא היה מחייך? או שהפנים שלו חתומות כאלה? השיב הבעל, לא הוא לא היה מחייך, אמר לו אל תדאג זה לא מלאך של קדושה כי אצל הקב"ה, במקום של הקב"ה "עוז וחדוה במקומו" המלאכים שנשלחים מהקב"ה הם חייבים להיות מחייכים גם בחלום, החיוך והשמחה, זה שלמות, זה חלק בלתי נפרד מהדברים שאנו כותבים, אם יש בהם חיות של קדושה שמחה וטוב לבב, זה שלמות כל מצווה ובפרט במצוות תפילין.
לסיכום נזכור תמיד לעשות את הדברים בשמחה כי שמחה וקדושה תמיד הולכים ביחד.
יזכנו ה'.